השבוע דנה הועדה בהכרה בהרכבי גיור עצמאיים שקמו לאחר ביטול בתי דין לגיור ובקיצור הליכים בתחום בירור ואישור יהדות למניעת אפליית יוצאי אתיופיה בבואם להינשא - לאור סירוב רבנות פ”ת לרשום לנישואין זוגות מהעדה
מוזמנים לוועדה: משרד ראש הממשלה, המשרד לשירותי דת , המשרד לשירותי דת, הרבנות הראשית לישראל, משרד הביטחון , רבני העדה האתיופית, הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה, המכון ללימודי היהדות, מכון "עתים", ארגון רבני צהר, חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל , עמותת פידל, ארגון חותם, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה , קולך - פורום נשים דתיות, ישראל חופשית. בוועדה נכח נציג ארגון חותם
תקציר הדיון: אז כמה באמת מתגיירים מדי שנה, מבין אלו הפונים לתהליך?! - אפילו על נתון זה לא הצליחו להגיע היום (שלישי) להסכמה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שדנה בהכרה בהרכבי גיור עצמאיים שקמו לאחר ביטול בתי דין לגיור. מחד טען הרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור הממלכתי, כי 80% מהפונים משלימים את ההליך, "והמתגיירים יוצאים בתחושה טובה. מערך הגיור אינו אחראי על ההכרה של העולים אלא זו אחריות המדינה. כל הנאמר נגד מערך הגיור - הוא מסע הכפשות". מאידך, פרופ' בנימין איש שלום, יו"ר המכון המשותף ללימודי יהדות, טען כי "קצרה ידו של מערך הגיור לטפל בעולים המבקשים להתגייר, ורק כ-40% מסיימים את התהליך.
יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (ליכוד) ציין כי "שילוב העולים בחברה הישראלית הכרחי, הגיור הוא קריטי, והכרחי גיור המוכר ע"י המדינה . מתוך 350,000 לא-יהודים שעלו לארץ, רק 3,600 מתגיירים מדי שנה". הוא פנה למערך הגיור הממלכתי להידבר עם "גיור כהלכה", כדי למצוא פתרון לאלו שהתגיירו דרך הארגון. נגוסה אף קרא למשרד הפנים לרשום מתגיירים אלו.
ח"כ יואל רזבוזוב ( יש עתיד) ציין כי לפני כשנתיים החליטה הממשלה לאפשר גיור בבתי דין פרטיים אך ההחלטה לא מומשה, "הרבנות לקחה מונופול על היהדות - והתוצאה עולים שנוטשים את התהליך" ואילו יעל פארן (המחנה הציוני) טענה כי "יש כפייה אורתודוכסית על היושבים בציון וצריך להכיר בזרמים נוספים ביהדות על מנת לגייר את העולים".
לדברי הרב בנימין הולצמן, רב קיבוץ מעלה גלבוע ודיין בבית הדין הפרטי 'גיור כהלכה', הבעיה אינה עם הרבנות כמו עם האנשים השולטים בשטח ו'גיור כהלכה' קורא לרבנות לחלוק עימו את המעמסה בנושא.
אליהו כהן, מנהל בית דין גיור כהלכה 'עיתים' טען כי ארגונו גייר בחצי השנה האחרונה 150 איש, רובם נשים וילדים, ובחודשיים האחרונים לבד הגיעו כ- 600 פניות נוספות לגיור. מנגד אומרים בארגון "חותם" – לחיזוק זהותה היהודית של המדינה, כי הפעלת בתי דין פרטיים לגיור על ידי רבנים הנושאים משרות רשמיות במדינה הינה אסורה, נעשית בניגוד להוראות הדין ולכללי אתיקה בסיסיים, ועל כן יש לאסור על רבנים אלו להמשיך בפעילותם זו. ב'חותם' מצביעים על מספר בעיות בהפעלת בתי הדין האלטרנטיביים על ידי רבני הערים, ומציינים כי אף ניתן להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי כנגד אותם רבנים שכן הם לכאורה עוברים על החוק ועל חתימתם לעמוד בכללי הרבנות הראשית.
עדכונים מועדות הכנסת