עדכונים מהשטח

קריעת המסווה מעל ההצעה לחוק גיור ממלכתי

קריעת המסווה מעל ההצעה לחוק גיור ממלכתי / הרב ישראל רוזן

בימים האחרונים פורסם ע"י מכון ישראלי לדמוקרטיה ועמותת עתות 'הצעה לסדר', חוק הגיור שנוסח על יד ומרחיב בהסברים על עומד מאחורי הצעה. הצעה המוגשת ע"י בכירי מוסדות אלו יוצרות מצג שווא של בעיות ופתרונן, וטומן בחובה כשל חוברת מביא את ההצעה . לוגי גם מנקודת מבטם של וכותב מסמך זה הנועד לחזק את הצעת החוק הוא מעין "מסך העשן" מתוחכמת להשגת מטרה העיקרית;. פתיחה פתח רחבה לגיורים רחוקים מאוד צלם מן הקונצנזוס גם אם ברורה למציעים שהצעה לא יניב רבבות מתגיירות כשאיפת כולנו, הוא לפחות התקנה למודרן - ליברלי מעמד רבני חשוב.

המציעים מכריז במסמך שהצעה אינו מתיימר לעסוק בצד הדתי של גיור, ו"שיש צורך בהסכמה רחב ככל האפשר ... שגרים יתקבלו כיהודים לכל דבר ועניין ע"י חברה על שלל מגזריה ". אך האם הצעה עומד במבחן כרזות אלו?

1. לב ההצעה היא לאפשר לכל רב ישוב להקים בי"ד לגיור. בישראל ישנם כיום הקרובה לאלף רבני עונים להגדרה זו. מהי מטרת ההפרטה? הרי סעיף מפורש במסמך כבר קובע שכל אחד יכול להתגייר בכל בי"ד לגיור, ללא קשר למקום מגוריו. אם כן, מטרה היא להציף רבני שולים, רחוק מקונסנסוס, ולאשר להם לפתוח דוכני גיור.

2. ומיהם שותפים לבית הדין של הרב ישוב, שהרים הלכה דורש רכב של שלושה דיינים? לפי מסמך הוא יכול לצרף על פי שיקול דעתו בלעדי, שני אנשים המחזיקים בידם תעודת הסמכה לרבנות מהרבנות ראשית. אין צורך בשום כישור ולא בשום אישור מעבר למינוי ע " י רב ישוב. בישראל עשרות אלף תלמידי ישיבה לשעבר מחזיק תעודות כאלו ממחלקת בחינות של הרבנות הראשית, או ברבנות אלא במקצועות חופשיים. חלק ניכר מהם גם אינו מנהלי אורח חיים דתיים נורמטיבית רובם אינה. זהה 'מאגר דייני גיור "של מכון ישראלי לדמוקרטיה עוסק בחינוך ועמותת עתות.

3. רב ראשי הודר לחלוטין מהצעת החוק. מאז קום מדינה (ולפניה) הייתה סמכות גיור כ בידיו 'ראש העדה הדתית'. המציעים והמציא התחכם "תעודת גיור ממונה שיונפק ע"י" שיחליף את תעודת מרה שהעניק רב ראשיות מתוקף סמכותו הלכתית.

ומיהו ממונה המחליף את הרב ראשי? ממונה שמזוכה למעמד אופרטיבי נכבדה בסעיפי חוק מוצע, ימונה ע"י הממשלה, ללא חובת תיאום או היוועצות עם הרבנות. ממונה יכול להיות חילוני, רפורמי מוצהר ואולי גם נכרי. על פי הצעה, הממונה "מנהלתית" שאינו עוסק בענייני לכה, מאשר את הגיורים של "בתי דין חדש" על סמך שיקול דעתם ההלכתי הבלעדי של רבני יישובים, ללא שום פיקוח הלך בכיר וללא אישור הרבנות ראשי.

לאחר כל אלה, האם ניתן לומר שחוק אינו עוסק בצד הדתי של גיור? האם הוא יכול לענות על צורך בהסכמה רחב ככל האפשר בין שלל מגזרים? המבקשים לומר כן הם תמימים או מיתממים.

לחוברת מלאה בנושא חוק הגיור

הצעת חוק וועדת השמיטה

הצעת חוק וועדת השמיטה / הרב יהודה עמיחי

שנת שמיטה היא שנה השלמה שבה משביתי חקלאים את האדמות ונחלו, כנאמר: "ושבתה ארץ ... שדך לא יזרע וכרמך לא תזמור". שמירת שמיטה מעמיד בסכנה את החקלאי שאינה יכול להביא את פרנסתו לביתו, וכמו כן את כל חקלאות ארץ ישראלית, דבר שיכול להשפיע על שמירת שדות והחוסן לאומי. על - כן נחלץ מדינת ישראל לטובת החקלאות והחקלאים בארץ ישראל וקימת ועדת השמיטה, כדי שהחקלאי יהודי יוכל לתכנן את השמיטה הבאה ולא יעמוד בפני שוקת שבורה, וכן המדינה תתכנן את צעדיה לשימור החקלאות. כמו כן תפקיד ועדת השמיטה לאפשר אספקת מזון לצרכנים, כל אחד לפי נטייה הלכתית שלו.

ועדת שמיטה אמונה להעביר להכרעת רבנות הראשית לישראל שאלות הלכתיות או סוגיות בעלות היבטים הלכתיות העולה במסגרת פעילות מדינה לקראת שמיטה, ליזום פעילות מחקרית בתחום חקלאי והלכתי ולקדם יישום פתרונות בתחום טכנולוגיה חקלאי לשמיטה, המותאמים להלכה. חוק מקובע את רכב ועדת שמיטה, ואת יו"ר ועדה שהוא הרב ראשי המכהן כנשיא מועצת הרבנות ראשי לישראל באותה עת.

כעת, הועלה הצעה על ידי ח"כ אלעזר שטרן ורות קלדרון, לתיקון חוק ועדת שמיטה ממלכתית, כאשר עיקר תיקון מוצע הוא לכלול בועדת שמיטה ממלכתית גם את ההיבטים חינוכיים, חברתי, כלכלי וסביבתי. הצעה מבליטה שלא רב ראשי בלבד תהיה יו"ר ועדה , אלא תהיה על ידי שר דתות ותחומים עיסוקו יהיה במישור ערכים החברתי וסביבתי "כך שייוצר בין ערכיה השונים של שנת שמיטה ויינתן מקום והביטוי לערכים חינוכיים איזון נכון, החברתיים - כלכלי וסביבתי של שנה זו" יו"ר נוסף שייבחר מתוך חברי ועדה. משמעות היא גם תקציבים ייעודיים לענפים נוספים עליהם. יחלוש ועדת שמיטה בין השאר יהיה אחראית הוועדה על יוזמות סביבתיות כגון פיקוח על ריסוס צמחים או תיקצוב פעילויות חינוכיות שהוחלט לשייכן לשמיטה כמו חינוך לשיוויוניות ולערכי סובלנות.

כאן טמון בעיה -  הצעת חוק שמוצעת הופכת את היוצרות מעבירה את הפוקוס מעזרה וסיוע לחקלאי בשנה מיוחדת זו לפתרון בעיות הציבוריות שנכונה וצודק לפתור אותן, אך לא במסגרת ועדת שמיטה שמיועדת לטובת חקלאים וחקלאות של מדינת ישראל.

על הוועדה להתמקד ולטפל באופן מקצועי ויעילים בתחומים העוסקים במנדט העיקרי שלה מבלי לאבד מיעילותה וממטרתה העיקרית והוא עיסוק בהבטים כלכלי - הלכתי של שנת השמיטה. נראה כי ההצעה נוכחית לתיקון החוק בו הוצע רכב "דו ראשי" אשר אינו הרכב מקובל לראשות ועדה, הנו מתכון מובהק לפעילות לא תקין של ועדה וגדלה של מספר חבריה לא נועד אלא למסמס את פעילות ועדה ולגרום פגיעה ביעילות עבודתה.

יודגש כי לתיקון חקיקה משום הבעת התנגדות לקידום וטיפול בהבטים נוספת של שנת שמיטה שצוין בהצעת חוק אין בהתנגדות, ראויה וניתן לעסוק בקידומם של ערכים אלה במסגרת ועדות משרדיות ואו בכל הדרך מתאימה אחרת, אולם כל זאת ראויה שייעשה מבלי לפגוע במטרה ייעודית ספציפי של מטרת ועדה והיא חיזוק אפשרות לקיום של מצוות שמיטה במדינת ישראל וקיום של צו מקראי הלך "שנת שבתון יהיה לארץ".

לדף עמדה המלא של פורום חותם


דפי עמדה

משולחן הפורום

מקובל מאד לדבר לאחרונה על "גל החקיקה הדתית" ששוטף את הכנסת. בדרך-כלל הכוונה היא לחוקים העוסקים במועצות הדתיות או ברבנים הראשיים, אך האמת היא שאנו נוטים להתעלם מכך שישנם עוד אינספור תהליכי חקיקה בהם לתורה ולהלכה יש הרבה מה לומר, אך דעה זו אינה נשמעת כלל.

ההסכמה שבשתיקה שלנו לכך שלתורה יש מה להגיד רק בנוגע לרבנים ולכשרות ולא בכל נושא היא אבן נגף ציבורית, המאפשרת לציבוריות הישראלית להישאר מנותקת מנשמת החיים של התורה. 

האם אין להלכה יד ורגל עם מדיניות משרד הכלכלה בנוגע להעסקת עובדי קבלן או עובדים זרים? האם אין לתורה איך לתרום לדיוני ועדת סל התרופות המחליטה מי קודם למי? ואולי נכון להשפיע גם על החקיקה העוסקת בתקשורת, בתחבורה ועוד?

כשאנו מתרכזים ו"שמים את כל הביצים" בסל החקיקה הדתית הקלאסית אנו מפסידים מגוון עצום של חזיתות בהן אנו יכולים להשפיע על דמותה של מדינת ישראל הרבה יותר.

וכשאנחנו לא נמצאים בשטח – אין וואקום. יש מי שתופס את המרחב. לצערנו, מי שמסתובב במסדרונות הכנסת ובדיוני הוועדות יכול להבחין שם בנציגים של גופים עתירי-ממון ועתירי-השפעה דוגמת הקרן לישראל החדשה, ונציגי ארגונים זכויות אדם ובעלי חיים שמשפיעים באגרסיביות ובאמצעות לחצים בלתי-פוסקים על נציגי הציבור להתאים את החקיקה כך שתתאים לתפיסת עולמם ולאינטרסים הפוליטיים שלהם. 

הגיע הזמן להוציא את ההלכה מהפינה שהיא נדחקה אליה, ולהפוך אותה לרלוונטית ומשפיעה בשיח הציבורי ובבית המחוקקים.

מבית המדרש

הכירו את מכון פוע"ה

הכירו את מכון פוע"ה

נוסד בשנת התשנ"א, בראשות רבה מנחם בורשטיין.

מכון פוע"ה הוקם לצורך סיוע בענייני רפואה והלך בכלל, וסיוע בקשיי פוריות בפרט. מכון מתמחה במתן ייעוץ, הכוונה וסיוע לזוגות להם בעיות בגניקולוגיה ופוריות, ומפעיל מערך שרותי השגחה למניעת טעות האנושה בבתי חולים ובמעבדות פוריות, בארץ ובעולם. נוסף על כך מקיים מכון מערך של קורסים, ימי עיון, סיורים והרצאות לרבנים, אנשי מקצוע ולקהל רחבים במגוון נושאים.

הגנה על עובדת בטיפולי פוריות

הגנה על עובדת בטיפולי פוריות

המחוקק קבע הגנה על נשים הנמצאים בהריון, וכן על נשים אחר לידתן, שלא ניתן לפטרן, אלא בהיתר מיוחד מאת שר כלכלה. יתר יינתן לאחר שישתכנע שעילת פיטורים נמה מוצדק, ואינו קשורים להריון וללידה. על פי השקפתנו, מדובר בחוק המוסרי וצודק מאין כמותו, שמטרתו למנוע מאישה את הבחירה אכזרית בין הימנעות מהבאת ילדים לעולם לבין הימנעות מיציאה לעבודה.

אולם בנוסח חוק, כפי שהוא היום, קיימת אפליה מובנית בין נשים הנכנסים להריון באופן טבעי, לבין נשים, שהמסיבה כזו או אחר, נזקקת לטיפולי פוריות לצורך כניסתן להריון. לנשים אלו, קיימים זכות בסיסית אך ורק עד להבאת שני ילדים משותפים לעולם. על פי נוסח חוק קיים היום, בני זוג הנזקקים לטיפולי פוריות, וכבר יש להם שני ילדים משותפים, חשופים לפיטורים ממקום עבודתם, ועלול להימנע מטיפולי פוריות ומהרחבת משפחה.

תיקון לחוק (שעבר בקריאה הראשונה בכנסת) להרחיב את הגנה הניתנת לעובדים, ולקבוע כי איסור פיטורים יחולו לגבי טיפולי פוריות וטיפולי הפרית חוץ מציע - שתיים בתקופה העסיקה אצל אותו המעביד או באותו מקום עבודה, ללא תלות במספר ילדי גופייה שעבר עובדים לקראת הולדת ילד אחד או שיש להם או לטיפולים שעבר בטרם העסיק אצל מעבידם הנוכחי.

כמו כן, מוצע אפשרות להרחיב את ההגנה לעובדים העוברים טיפולים כאמורים, על ידי הסרת הגבלת לעניין מספר ילדים.

מכון פוע"ה תומך בהצעה להרחיב את תחולת חוק, ובקש שיתקבל הצעה המרחיב את תחולת חוק ללא הגבלה על מספר ילדים, כפי שאין הגבלה בחוק על מספר ילדים בקשר לפיטורי עובדת בהריון.