על סדר היום

מחלקת הגיור של בגצ

מחלקת הגיור של בג"צ

לאחרונה הכיר בג"צ בגיורים שנערכו בבתי דין פרטיים שאינם פועלים בתיאום עם הרבנות הראשית. ההכרה של בג"צ אמנם מתייחסת לעניין חוק השבות בלבד, ומשמעותה שמתגיירים אלו יהיו זכאים לעלות לארץ ולקבל את סל ההטבות השמור לעולים במסגרת חוק השבות, אך השלכותיה חמורות הרבה יותר מכך. בג"צ פתח את השער להכרה בגיורים פרטיים, לא רק אורתודוכסים, שכבר הכריזה עליהם הרבנות הראשית כי הם לא יוכרו, ובכך יצר בית המשפט בחסות החוק דור חדש של "יהודים שנויים במחלוקת", שיאלצו לגלות בעתיד שלהכרה החוקית בהם אין את הכוח לאפשר להם להנשא ברבנות, או להשתלב באופן מלא בעם היהודי.

כל דיכפין

באווירת כל דיכפין, פתח בג"צ לרווחה את שערי היהדות, לכל מי שמעוניין לקבל את חבילת המנעמים של חוק השבות. עד כה, התבצעו הגיורים בישראל רק דרך מערך הגיור הממלכתי של הרבנות הראשית. לרוב התגיירו בו יוצאי חבר העמים והעולים מאתיופיה שכבר היו זכאים לעלות לארץ מכוח חוק השבות. עובדים זרים או תיירים שהיו מעוניינים לעבור שדרוג כלכלי ומעמדי, להיות מוגדרים כיהודים ולקבל את סל ההטבות של חוק השבות, נדחו על ידי משרד הפנים עוד לפני שהגיעו לשערי הרבנות הראשית. אולם כעת, בהוראתו של בג"צ, אין עוד משמעות לעמדת משרד הפנים והרבנות הראשית, כולם מוזמנים להצטרף לעם היהודי, כוכבית גיור כבר כאן.

בשנת 2005 הכיר בג"צ ב ''גיורי הקפיצה'' של מי שעבר גיור רפורמי בחו"ל, לצורך חוק השבות. בג"צ קבע שבית הדין המגייר צריך להיות נציג של "קהילה מוכרת". כעת העתיק בג"צ את 'מודל הקהילה' והחיל אותו בארץ. יש לכם מתנ"ס פעיל לצורך הקהילה? אתם אוכלים ביחד פלאפל ביום העצמאות? מעתה תוכלו גם לגייר. אמנם נושא העתירה העכשווית היה סביב בתי דין אורתודוקסיים פרטיים, אך 'עיקרון הקהילה' הוחל לראשונה גם בארץ ומשמעות הדבר היא שכל קהילה שאוספת שלושה בעלי זקנים ומכריזה על הקמת בית דין, הופכת להיות שער פתוח למדינת היהודים.

כיצד הגענו עד הלום?

בשנת תשנ"ז, הקימה הממשלה ועדה בראשות השר יעקבנאמן לבחינת נושא הגיור על ידי הרבנות הראשית לישראל.  חברי הועדה המליצו להשאיר את הליך הגיור עצמו בידי הרבנות הראשית, אך לאפשר לרפורמים ולקונסרבטיבים להיות  שותפים בהכנה לקראת גיור."הרכב הועדה, שבה, בין השאר החברים, נציג התנועה ליהדות מתקדמת ונציג התנועה המסורתית, משקף מגמה לשיתוף פעולה בין הזרמים ולאחדות עם ישראל, מגמה שיש לדבוק בה" כתבו חברי הוועדה. הוועדה המליצה להקים מכון ללימודי יהדות שנועד  להיות שלב של לימוד לקראת הליכי גיור  "והנהלתו, תשקף ייצוג של כלל האוכלוסייה היהודית בישראל, לגווניה ולזרמיה. תכנית הלימודים תדגיש את ייחודו של עם ישראל ותורתו, ואת המאחד בעם ישראל על גווניו ועל זרמיו" נכתב בהמלצה. הממשלה החליטה לקבל את המלצות הוועדה, כך הוקם "המכון ללימודי יהדות" (מל"י) ואולפני "נתיב".בין חברי הנהלת המכון ניתן למצוא את הרבהרפורמי מיכאל בוידן והרב הקונסרבטיבי ראובן המר .

אם כן, דת הרפורמה אמנם הייתה שותפה להליך הכשרת המתגיירים, אך הליך הגיור עצמו המשיך להיות מנוהל על ידי הרבנות הראשית, באופן שלא ניתן היה לקיים 'גיור אינסטנט'.

מי שמאוד לא אהב את העובדה שבתי הדין לא 'מיישרים קו' עם מל"י המורכב  מ'שלושת הזרמים' הוא יו"ר מל"י, פרופסור בנימין איש שלום. "זו תכנית יסודית ומעמיקה (תכנית מל"י)... דא עקא, גישתם של בתי הדין המיוחדים לגיור לא הותאמה לצורך ולתנאים", הוא טען. העובדה שמדובר על בתי דין בהנהגת הרב דרוקמן שליט"א ורובם המוחלט של הדיינים הם מהציבור הדתי לאומי, לא הפריעה ליו"ר לטעון בלהט כי "היא נשארה אותה גישה שמרניתשאפיינה את פעולתם בדור הקודם".

בתי הדין הפרטיים

בקיץ האחרון הוקמה רשת בתי הדין פרטיים, שפעלה באופן עצמאי ללא הכרה של המדינה. מי שהיה שותף משמעותי בהקמת מסגרת חלופית לבתי הדין, הוא ראש מל"י בעצמו, שלא ראה סתירה בין תפקידו הממלכתי כראש מערך מל"י, להקמת מערך אלטרנטיבי למסגרת אותה הוא אמור לייצג. ננסה לרגע לדמיין מה היה קורה אילו שופט בבית משפט מחוזי, היה מקים מערכת אלטרנטיבית למערך בתי המשפט? המתקפות הקשות שספגה השרה שקד השבוע עקב ביקורתה על בג"צ, יראו  כמחמאות לעומת התגובות הצפויות של מערכת המשפט לצעד כזה. אך כל עוד הדברים מתרחשים 'בצד הנכון' של המפה הליברלית, אין פוצה פה ומצפצף.

בתי הדין הפרטיים זכו כעת בהכרה רשמית של בג"צ. מבחינה חוקית ההכרה של המדינה בגיורים אלו תקפה רק בעניין חוק השבות, אך הרבנות הראשית האמונה על המעמד האישי, אינה מחויבת ואינה כפופה להגדרת 'יהודי' שבחוק השבות. בנושא ההלכתי פועלים בתי הדין הפרטיים בניגוד למדיניות המקובלת מדורי דורות המצריכה קבלת מצוות לצורך הגיור. כך התבטא בראיון לאתר NRG פרופ' איש שלום: "אני לא סופר להם את המצוות... הרצון להצטרף לעם היהודי הוא הגורם המכריע בגיור, בבחינת 'עמך עמי'". כולנו שרתנו יחד בצבא, כולנו עומדים בשירת 'התקווה', אז כולנו יהודים. הפער בין עמדת הרבנות והגישה ההלכתית העומדת בבסיס הגיורים הממלכתיים, לגיורים של בתי הדין הפרטיים, יוליד במהרה משבר חדש ועלול להביא לקרע עמוק בחברה הישראלית. הרבנות הראשית כבר פרסמה שאין בכוונתה להכיר בגיורים אלו, משמעות הדבר היא שבהמשך הדרך, כאשר יבקשו המתגיירים להירשם לנישואין ברבנות, הם יתקלו בסירוב. רק אז הם יגלו רטרואקטיבית את גודל ההונאה שהונו אותם בתי הדין הפרטיים, שהבטיחו להם יהדות ונתנו להם ישראליות. 

ארגון חותם היה שותף בכנס של הרבנים הראשיים בנושא הגיור.

בסיום הכינוס חתמו הרבנים על קריאה לשמור על מעמדה של הרבנות הראשית כסמכות הבלעדית בנושא גיור.