ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, קיימה היום דיון משותף עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, שעסק בצורך לשדרג את הלולים למטילות ביצי מאכל בישראל. הדיון התקיים במסגרת ציון יום זכויות בעלי החיים בכנסת.
מוזמנים לדיון: משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הכלכלה והתעשייה, המשרד להגנת הסביבה, המועצה לענף הלול, ארגון מגדלי עופות, מגדלי עופות למאכל, יצרני ומשווקי ביצים, האיחוד החקלאי, נציגי מגדלים , ארגון מגדלי תרנגולות לביצי מאכל, ארגונים להגנה על בעלי חיים, ארגונים להגנה על הסביבה, לשכת עורכי הדין, נציגי עיריות, ארגון חותם.
תקציר הדיון: היו"ר כבל פתח את הדיון והזכיר את המאבק שלו למען שני הצדדים, לטובת המשק המשפחתי בכלל והלולנים בפרט ומצד שני המאבק למען שדרוג הלולים ולמען זכויות בעלי החיים. "הדברים לא צריכים לבוא בסתירה ואם יש מישהו שלא מקדם את זה זאת המדינה", אמר. ח"כ מרגי הוסיף כי צריך למצוא את האיזון בין האפשרות לפתח את ענף ההטלה לצד שמירה על צלם אנוש. שר החקלאות, אורי אריאל, אמר כי "בשבילנו כל יום הוא יום צער בעלי חיים ואנחנו רואים בזה דבר ערכי ממדרגה ראשונה וחלק ממסורת ישראל". לדבריו, הטיפול בלולים לא מתקדם בגלל הממשלה שלא מוצאת לכך מקורות תקציביים. "אני מקווה שהשנה נצליח להגיע להבנות עם האוצר", אמר. סמנכ"ל המשרד, אורי צוק בר, ציין כי עלות שדרוג הלולים יכולה להגיע ל-800 מיליון שקל עד מיליארד שקל. יוסי וולפסון מעמותת תנו לחיות לחיות אמר כי צריך שגידול המטילות יתאים לחוק צער בעלי חיים, וציין כי לייצר ביצה בלול מעוף עולה רק 3 אגורות יותר ייצור בלול סוללה, ותהה "האם זה מחיר שאנחנו לא מוכנים לשלם עבור תנאי המחיה של התרנגולות ב-50 השנים הבאות". ח"כ דב חנין אמר כי רק לולים ללא כלובים מאפשרים לתרנגולות לממש את הזכויות הטבעיות שלהן. ח"כ שרן השכל אמרה כי צריך לדאוג לכך שמעכשיו יוקמו רק לולי מעוף והממשלה תממן את פער עלויות ההקמה בין לול סוללה ללול מעוף. להמשך קריאה>>
דברי ארגון חותם בועדה: על פי ההלכה היהודית, שהיא המקור לנושא של צער בעלי חיים, לאדם יש רשות להשתמש בבעלי החיים לצרכיו, גם אם הם לא נמצאים בשיא הרווחה שלהם ובלבד שמדובר בצורך אמיתי של בני האדם, שאין התאכזרות, תנאי החזקה נורמלים וסבירים וטיפול רפואי. לכן כשבאים לבדוק מה שיטת הגידול המיטבית צריך לבדוק מה עונה על צרכי אדם, מה מבחינה בריאותית וכלכלית וגם מה ממזער את הפגיעה בבעלי החיים. לפי הבדיקה שנעשתה על ידי הצוות המקצועי הדוח שהוגש, הוא נמצא באתר של משרד החקלאות, הם בדקו את סוגי הלולים השונים, הם בדקו לפי רווחת העוף, איכות בריאות הציבור, וטרינריה, מבחינה כלכלית, מבחינת איכות הסביבה, והמסקנה שלהם הייתה ברורה, שהכלובים של 550 ו-750 סנטימטר מרובע, הגידול בהם הוא מיטבי יותר מאשר לולי חופש, לפי הדברים שנאמרו גם על ידי חקלאים, ולכן אני חושב שברור שעל פי ההלכה היהודית צריך לפעול לקידום המצב הזה, על פי אותו תקן אירופאי, שאפשר להמשיך לגדל בכלובים, וזו הצורה המיטבית למען הציבור.
עדכונים מועדות הכנסת