בעקבות עתירה לבג"ץ שינה האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים גישה שנהג בה לאורך שנים, ולפיה בבואו להעניק סיוע בתיקי משפחה, סיוע שאמור להינתן לפי מבחן הכנסה, הוא הניח מראש שהילדים יהיו בסופו של דבר במשמורת האם, וכי יש להתייחס אל הילדים כגורם משפטי עצמאי, שצריך לקיים לגביו מבחן הכנסה. המשמעות המעשית של גישה זו הייתה, הענקת סיוע משפטי גם לנשים בעלות הכנסה שאינה מצדיקה סיוע שכזה, דבר שהעניק להן כוח משמעותי על פני הגברים בתיקי משפחה.
מוזמנים לדיון: משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי , עיריית ב"ש, עיריות ומועצות מקומיות, לשכת עורכי הדין, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן , ארגון נעמ"ת, ויצ"ו ישראל , רוח נשית, מכללה חרדית ירושלים, עמותת ידיד, שומרי משפט- רבנים למען זכויות אדם, בת מלך, אקדמיה, חותם-יהדות על סדר היום, פורום נשים ציוניות, המשמר החברתי , מוזמנים נוספים, משרד האוצר, משרד הכלכלה, המשרד לשוויון חברתי , הרשות לקידום מעמד האישה, הנהלת בתי הדין הרבניים, הרבנות הראשית לישראל, עיקר - קואליציית ארגוגנים לזכויות העגונה ומסורבות הגט, שדולת הנשים בישראל, אמונה, מועצת ארגוני הנשים, ארגון כיאן , עמותת נשים ונערות נגד אלימות
תקציר הדיון: הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות חה"כ עאידה תומא-סלימאן קיימה היום (שני) דיון בנושא "בחינת השלכות שינוי מדיניות הסיוע המשפטי ביחס לתיקי משפחה על נשים וילדים". יו"ר הוועדה אמרה בפתח דבריה כי "הדיון עלה בעקבות העומס שנפל על ארגוני נשים שונים, לאחר ההחלטה על שינוי הסיוע המשפטי בתיקי משפחה. השינוי נבע בעקבות עתירת שהוגשה לבג"ץ, לפיה קיים אי שוויון מגדרי בדיני אישות ובמזונות לילדים. למיטב הבנתי, דמי מזונות הינם זכות הקטין עצמו ולא במקרה הופרדו ממזונות המיועדים לנשים. להחליט בצורה שרירותית, ללא התדיינות קודמות, ולבטל את שיקולי העבר, זוהי גישה שאינה מתקבלת על הדעת, במיוחד כשמדובר בקטינים חסרי אונים. לצערי הרב, המדינה שינתה מדיניות המשפיעה ישירות על ילדים חסרי ישע, מסתירה את השינוי ואנו מגלים עליו בדיעבד". לדברי ד"ר גלית שאול, מנהלת מרכז רקמן: "זכותם של ילדים רבים נפגעה באופן שרירותי. אחוז גבוה מאד מתוך התביעות המטופלות בסיוע המשפטי מוגש על-ידי נשים. המצב החברתי בישראל מוכיח שאין שוויון – מרבית הנשים נשארות בעלות המשמורת על ילדיהן לאחר הגירושים. אישה שמרוויחה שכר ממוצע במשק, 7400 ₪, אינה יכולה לשכור עו"ד בעלות של עשרות אלפי ₪. אנו בהחלט מאמינות שהסיוע המשפטי הוקם כדי לסייע לנשים במצוקה והיום אנו מבקשות לעשות את השינוי בצורה אחרת, כך שהילדים יקבלו את זכותם למזונות ושקולם יישמע. זו דרישה מובנת בהתאם לנסיבות אלה". להמשך קריאה>>
לצפייה בשידור המלא של הוועדה>>
דברי ארגון חותם בוועדה: בעקבות עתירה לבג"ץ שינה האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים גישה שנהג בה לאורך שנים, ולפיה בבואו להעניק סיוע בתיקי משפחה, סיוע שאמור להינתן לפי מבחן הכנסה, הוא הניח מראש שהילדים יהיו בסופו של דבר במשמורת האם, וכי יש להתייחס אל הילדים כגורם משפטי עצמאי, שצריך לקיים לגביו מבחן הכנסה. המשמעות המעשית של גישה זו הייתה, הענקת סיוע משפטי גם לנשים בעלות הכנסה שאינה מצדיקה סיוע שכזה, דבר שהעניק להן כוח משמעותי על פני הגברים בתיקי משפחה.
המשפחה בראי תורת ישראל
תורת ישראל רואה במבנה המשפחה הגרעיני של 'אב-אם-ילדים' את יחידת היסוד הבסיסית של האומה ושל האנושות – 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו'. בתלמוד אנו מוצאים הלימה בין בנין הבית הפרטי לבין מצבה של האומה, ומי ששותף בבניית בית נחשב כ'בונה חורבה מחורבות ירושלים'.
גם אם לא נשללה אפשרות הגירושין, וניתן להם מקום כאשר נוצרה מציאות שאינה מאפשרת המשך חיים משותפים, אופיינה אפשרות זו כמוצא אחרון לאחר שמוצתה כל דרך אחרת לנסות ולשקם את הבית – 'כל המגרש אשתו הראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, (סוף מסכת גיטין בתלמוד הבבלי).
סיוע משפטי לא מידתי
הגישה בה נקט האגף לסיוע משפטי לאורך השנים, מלבד העוול המוסרי וחוסר השוויון שטמון בה, אינה עולה בקנה אחד עם דרכה של תורת ישראל, בהיותה ממעיטה את מוטיבציית הנשים לשמר את שלימות ביתן, בידיעה שהצד שכנגד ייאלץ להיענות לכל דרישה, בשל האילוצים המתבקשים אשר ישנם בהליך משפטי יקר וארוך מול מי שמקבל סיוע ממלכתי בהליך זה, גם כאשר אין כל צידוק כלכלי לסיוע שכזה.
לסיכום, יש לברך על שינוי המדיניות של האגף לסיוע משפטי, אשר ראוי שיהווה חלק משינוי מדיניות כולל, במגמה לחזק את מבנה המשפחה הטבעי-מסורתי
עדכונים מועדות הכנסת