חינוך ללא נורמליות

כיצד מנסים לעצב את התודעה של ילדינו?

האם אנחנו רוצים לתת לאנשים אחרים לבנות את הרגשות והמחשבות של ילדינו? או כיוון שהנושא הזה כזה קריטי, נשאיר את זה בידיים שלנו?

באיזה גיל לדעתכם, הילדים שלנו נחשפים לתופעת להט”ב, טרנסג’נדר וכל הדומים? היום במערכת החינוך הרשמית של מדינת ישראל ילדים כבר נחשפים לזה במקומות מסוימים אפילו בגני ילדים ודאי וודאי בבית ספר יסודי, קל וחומר בתיכון.

מה הוא האופן שבו מכניסים את התכנים? כיוון שמטרת תנועת הלהט"ב לנרמל את התופעה אבל היא פוגשת חברה שמרנית החברה היהודית היא שמרנית איך הם יוצרים טכניקה שאנחנו וילדינו, יראו בדבר הזה נורמלי? הם עוטפים את זה תחת מילים כמו: קבלת האחר, מאבק נגד אלימות, סובלנות. מילים שכלפי חוץ נראות מאוד מאוד אמפטיות לאנשים שונים עם קושי. אבל האידיאולוגיה שדוחפת את הכל, זה נרמול. יותר מזה בשיעורים יוצרים האדרה והערצה לאנשים שעברו תהליכים, שינוי הופכים להיות דמויות לדוגמא משנים את היחס הנכון לתופעה.

האם אנחנו כהורים רוצים לתת למערכת החינוכית בנושאים כל כך יסודים כמו בניין הבית, זוגיות, הקמת בית נאמן בישראל, האם אנחנו רוצים לתת לאנשים אחרים לבנות את הרגשות והמחשבות של ילדינו? או כיוון שהנושא הזה כזה קריטי נשאיר את זה בידיים שלנו, בדיוק למצוא את האיזון העדין הזה בין היכולת ליצור אמפטיה לאדם חריג ושונה. אבל בשום פנים ואופן לא לערער את היסודות העמוקים שעליהם החברה עומדת. צריך להיזהר מאד מהתכנים שהילדים עוברים לפקוח אוזניים ועיניים ובעיקר להשאיר את האחריות לחינוך בידיים שלנו, ההורים.