מהנעשה בחותם
גישור זוגי משולש

גישור זוגי משולש

כן. הכותרת נראית כמו "עץ ברזלי" או "ריבוע עגול"; אבל אנו מתכוונים לכך ברצינות.

מחברי המאמר: הרב עזריאל ועו"ס חדווה אריאל

 

כן. הכותרת נראית כמו "עץ ברזלי" או "ריבוע עגול"; אבל אנו מתכוונים לכך ברצינות. ונמחיש את זה דרך מעשה שהיה.

לפני מספר שנים הגיע אלינו זוג ל'שאלת רב' שהפכה לשיחת ייעוץ. הזוג נשוי מספר חודשים, ולא מצליח להגיע להסכמה היכן להיות בראש השנה. הבנו מיד שזהו נושא שלא מתאים להכריע בו ב'כובע' של הרב, אלא דווקא מן המקום של המטפלים. לאחר שכל אחד מבני הזוג הביע את עמדתו ואת נימוקיו, ביקשנו מן האישה לשתף אותנו בצורך הרגשי הכי משמעותי שלה, והיא אמרה בפשטות: "אני מתגעגעת לחג בבית אבא ואמא". לאחר מכן פנינו אל הבעל וביקשנו להבין את הצורך הרגשי שלו. וכאן נפלה הפתעה, כאשר הוא אמר לאשתו: "ואני רוצה אותך". בתשובה לשאלתנו הוא אמר: "יומיים של חג, בהם את כל הזמן מדברת עם אמך ואחיותייך יגרמו לי להרגיש מאוד בודד".

זה מה שעושה המגשר הקלאסי. מנסה לשים בצד את העמדות בהן מתחפר כל אחד מן הצדדים ולהתמקד בצרכים הרגשיים של כל אחד מהם. ואז, כאשר מסיטים את תשומת הלב מן המקום בו נמצא העימות אל מה שעומד מאחוריו, ונותנים לכל אחד מהם להרגיש איך הצד השני מקשיב לו באמת ומכיר בצורך שלו – משהו בלב משתחרר והמוח נפתח לחיפוש של פיתרון יצירתי. אולם כאשר מדובר בזוג נשוי, יש מקום לצעד נוסף, שכדי להציג אותו נחזור לסיפור שלנו.

לא הסתפקנו בתשובותו שנתנו וחזרנו ושאלנו אותם: "ומה הזוגיות שלכם צריכה?". לא קל היה להם לצאת מתוך הקונכייה הפרטית ולהיכנס לשאלה כבדה זו. אולם באווירה הטובה שנוצרה הם ניאותו לכך. "לזוגיות שלנו הכי חשוב שנהיה בחג ביחד" – אמר הבעל. "לזוגיות שלנו הכי חשוב ששנינו נרגיש טוב עם ההחלטה שנקבל" – הוסיפה האישה. ואנו ראינו על פניהם את ההתרככות ואת הנכונות לעשות צעד משמעותי זה לקראת זו.

לעתים לא די בשאלה הזאת, ויש צורך לתת לכך ביטוי מוחשי. מול בני הזוג מעמידים כיסא ריק ועליו דף גדול עם המילים: "הזוגיות שלכם". ואז לשאול: "אילו היית הדובר של הזוגיות, מה היא היתה רוצה שתאמר בשמה?". הסטת תשומת הלב מן ה'אני' העומד בעימות עם ה'אתה' אל ה'אנחנו' יוצרת שינוי גדול בגישה. עם ה'אנחנו' לא ניתן להיות בעימות, כי ה'אנחנו' אינו אלא ה'אני' המורחב של כל אחד מאתנו. ל'אנחנו' הרבה יותר קל לוותר מאשר ל'אתה'.

בסופו של הסיפור העלו בני הזוג רעיון יצירתי: למצוא דירה סמוכה לבית הורי האישה ולחלק את הזמן בין בית ההורים לבין הדירה הפרטית, כך שהאישה תחווה את החג בבית הוריה והבעל ימצא די זמן כדי לחוות את הקשר עם אשתו.

הצלחתם של בני הזוג לצאת מן המקום האגוצנטרי אל תודעה משותפת של 'אנחנו' נקראת בעברית פשוטה: 'אהבה'.

 

הרב עזריאל ועו"ס חדווה אריאל, תושבי עטרת, הם מפתחי התוכנית 'טיפת דבש' לטיפוח הקשר הזוגי.