מהנעשה בחותם
חוק המתת חסד- סיוע להתאבדות

חוק המתת חסד- סיוע להתאבדות

הולנד היא אחת הארצות הבודדות בהם התיר המחוקק רצח מתוך רחמים. אך גם שם החוק הגביל את היתר המתת החסד רק למקרה של חולה סופני, שיש חוות דעת מרופא נוסף ושהחולה הסכים לכך מדעתו. אולם בשנים האחרונות חזרו והתרחשו חריגות חמורות אשר בחלקן אומצו רק בדיעבד על ידי ההסתדרות הרפואית ההולנדית. כיום רק מיעוט קטן של ההמתות הללו מדווחות כנדרש בחוק ההולנדי. למעשה מבוצעות המתות רבות של קטינים ויילודים פגומים גם ללא הסכמת הוריהם, כאשר קצת קשה לייחס לתינוקות עצמם הסכמה מדעת. הומתו אנשים מחוסרי הכרה ללא הסכמתם המפורשת, ביניהם חולים פסיכיאטריים שחלקם בכלל איננו סופני או חשוך מרפא.

מבחינה הלכתית הנושא רגיש ומורכב, והוא נדון בזהירות הראויה ע"י הפוסקים. ברמה האתית ראוי לדון כאן בסכנות לציבור הרחב, סכנות שאליהם עלולים להיגרר בעקבות הצעת חוק זו.

הצעתו של ח"כ עופר שלח לתיקון חוק החולה הנוטה למות, האומרת שבמקרה של חולה הנוטה למות, יהיה מותר לרופא לרשום תרופות שיוכלו לאפשר לחולה להתאבד בעזרתן, היא שילוב של המתת חסד אקטיבית עם סיוע פעיל להתאבדות. זו הצעה מסוכנת מאוד מבחינה אתית.

אם אנו בוחנים כדאיות של חיים, וטוענים שבמקרים מסוימים החיים כבר אינם כדאיים ולכן יש לרופא לעזור לחולה לסיים את חייו, לא ירחק היום שנבחן גם את כדאיות חייהם של אנשים פחות חולים, או אפילו בריאים, ש"קצת מפריעים לנו". אם סכר זה ייפרץ, יהיה הדבר תלוי בהבנת כל רופא ורופא מתי החיים כדאיים . . .

במקרה זה ראוי ללמוד ממה שהתרחש במדינות אחרות, ולבחון האם גם אנו באמת רוצים להגיע לאותו מקום.

הולנד היא אחת הארצות הבודדות בהם התיר המחוקק רצח מתוך רחמים. אך גם שם החוק הגביל את היתר המתת החסד רק למקרה של חולה סופני, שיש חוות דעת מרופא נוסף ושהחולה הסכים לכך מדעתו. אולם בשנים האחרונות חזרו והתרחשו חריגות חמורות[1] אשר בחלקן אומצו רק בדיעבד על ידי ההסתדרות הרפואית ההולנדית. כיום רק מיעוט קטן של ההמתות הללו מדווחות כנדרש בחוק ההולנדי. למעשה מבוצעות המתות רבות של קטינים ויילודים פגומים גם ללא הסכמת הוריהם, כאשר קצת קשה לייחס לתינוקות עצמם הסכמה מדעת. הומתו אנשים מחוסרי הכרה ללא הסכמתם המפורשת, ביניהם חולים פסיכיאטריים שחלקם בכלל איננו סופני או חשוך מרפא. הומתו חולים הסובלים משטיון (דמנציה) והיו המתות רבות בהן ההחלטה על ההמתה התקבלה בידי רופא בודד ללא שיתוף או ייעוץ עם רופא נוסף. קשה לקבל בהבנה המתה של חולים פסיכיאטריים, גם אם פעילות כזו הייתה מקובלת בגרמניה הנאצית בשנות השלושים. בהולנד החלה עוד יוזמה חדשה: לסייע לאנשים בני 70 שאינם חולים למות ב"כבוד"[2]. במקביל פורסם כי יש זקנים הולנדים החיים בכבוד, שהחלו עונדים על זרועותיהם צמידים עם הכיתוב המצמרר: 'אל תמיתו אותי'.

בשוויץ[3] שבה הותרה המתת חסד אקטיבית, קיים ארגון המתפרנס מהנושא, אשר מסייע לאלפי אנשים למות. לרוע מזלם של המומתים לא על כולם התרופה פעלה כמו שצריך וחלקם סבלו שעות רבות מייסורים נוראיים. בהולנד התפרסמו מחאות ציבוריות על כך שבהרבה מקרים מאשרים רופאים "המתת חסד" בחולים שאינם סופניים, אלא שהם פשוט מאסו בחייהם ורצו להתאבד.

האם אנו רוצים להגיע לכך גם בישראל. . . ?

 


 

[1] http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/meniat-2.htm

[2] http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1689158

[3] http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3855569,00.html