פרשת שמיני עוסקת בתחילת עבודת הכוהנים במקדש, במאכלות אסורות ודיני טומאה וטהרה. המשותף לכל אלו הוא שכולם מבטאים הבדלה שמביאה לקדושה.
בכל מקום שיש קדושה ומעלה יש הבדלה - הקב"ה הבדיל את הכוהנים מהעם וקידש אותם. עם ישראל נבדל וקדוש מכל העמים ולכן גם הציווי להיזהר ממאכלות אסורות נועד לרומם ולקדש אותנו כראוי לרום גובהנו וגודל מעלתנו.
ההבדלה איננה התנשאות והניסיון לטשטש את ההבדלים בבריאה ובברואים הוא חוטא למהות ולתפקיד שלו בבריאה. הקב"ה יצר הבדל בין קודש לחול, בין אדם לחיה, בין אדם לאדם ובין ישראל לעמים, ההבדלה עוזרת לנו לברר את הזהות והמהות של כל דבר, להבחין בין דברים שנראים דומים כלפי חוץ אבל שונים מאד במהותם מבפנים.
גם יום השבת נבדל וקדוש משאר ימות השבוע ולכן עושים הבדלה בצאתו. ברכת ההבדלה כוללת קידוש על היין, ברכת הריח, ברכה על הנר ולבסוף מברכים: המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך ובין ישראל לעמים.
דרך ברכת ההבדלה, בכל מוצאי שבת, אנו מזכירים לעצמנו שאם נדע לעשות את ההבדלה הנכונה בין קודש לחול, בין אור לחושך ובין ישראל לעמים, אז נזכה להתחיל את השבוע החדש מבושמים בריח טוב ובאור גדול.
בת השירות היקרה,
עם ישראל נבדל ומיוחד משאר העמים וכבת לעם ישראל גם את נבדלת ומיוחדת. בשירות הלאומי יש לך הזדמנות לגלות יותר את הזהות היהודית שלך, את המהות והיעוד המיוחדים שלך. בנוסף, יש לך את ההזדמנות לגלות וללמד את זה גם לאחרים, שגם הם נבדלים ומיוחדים ושיש להם יעוד ותפקיד בעולם.
ככל שנמלא את היעוד המיוחד שלנו כך נתבשם בריח הטוב של הנשמה ובאור הגדול של עם ישראל.
